פרטי משרה

יום כיפור מזכיר לנו לבקש סליחה מאחרים. אבל אולי יש מישהו נוסף שכדאי לבקש ממנו סליחה — הילדים שלנו. על הפעם שבה הגבנו לפני שהקשבנו. על הרגע שבו ראינו "התנהגות" ולא ראינו את הקושי שמתחתיה. על הפעם שבה מיהרנו לתקן, במקום לעצור ולנסות להבין. לא כי אנחנו הורים לא טובים. אלא כי גם אנחנו בני אדם. עייפים, עמוסים, מופעלים, ולפעמים פשוט מפספסים. ובעיניי, הורות היא לא היכולת לא לטעות. היא היכולת לחזור לקשר אחרי שטעינו. להגיד "צעקתי קודם, ואני מצטערת." "לא הקשבתי לך עד הסוף." "עכשיו אני רוצה להבין מה קרה לך." כי כשילד רואה שהורה יודע לקחת אחריות הוא לומד שטעות לא שוברת קשר. שאפשר לתקן. שאפשר להתקרב מחדש. גמר חתימה טובה ושנזכור להיות קצת יותר בחמלה — גם כלפי הילדים שלנו, וגם כלפי עצמנו..